רשומה רפואית נרטיבית

אנמנזה (מיוונית, aná׳: פתוח, mnesis: זכרון) הוא מושג המתאר את ההיסטוריה הרפואית של המטופל ובפרט את התסמינים בהם הבחין כאשר החלה המחלה. האנמנזה היא חלק בלתי נפרד מהראיון שעורך הצוות המטפל למטופליו, כדי לגבש אבחנה וטיפול מותאמים. התהליך כולו אמור להיות מתועד ברשומה רפואית דיגיטלית. מחקרים גילו שבמרבית המקרים ניתן להגיע לאבחנה על בסיס האנמנזה בלבד; מכאן שאנמנזה מקיפה, מעמיקה וממצת מסייעת באופן ישיר לדיוק האבחנה והטיפול. התפיסה המודרנית של ׳מסע מטופל׳ (Patient Journey) מבוססת על סדרת מפגשים המתקיימים בין המטופל לבין מספר אנשי צוות המעורבים בתהליך הטיפול. כל אחד מהם פוגש את המטופל בתורו ומתעד מידע חלקי, הנוגע באופן ישיר לדיסציפלינה הטיפולית אותה הוא מייצג. תפיסה זו מובילה לפערים במידע ומקשה על הצוות הרפואי ליצור אנמנזה מלאה על מנת להעניק טיפול מיטבי.

מחקר זה מתמקד ברשומה הרפואית הדיגיטלית ורואה בה מפתח לשיקוף תפיסה חדשה לבניית תשתית יישומית לפתרון. המחקר מתבסס על תחום המכונה בספרות ׳רפואה נרטיבית׳ (Charon, 2001). הרפואה הנרטיבית משלבת בין רפואה מבוססת ראיות לבין אומנות הסיפור ומכירה בתפקידם של סיפורים כמרכיב משמעותי במפגשים הרפואיים.

הרשומה הרפואית הנרטיבית המוצעת במחקר זה מתמקדת בקשר בין מטופלים ורופאים, ומזהה אותם כשותפים פעילים (collaborative story-makers), בהבניית הרשומה הרפואית. האב־טיפוס העיצובי (prototype) שואף לייצר מצע מאחד בין הרשומה הנרטיבית לבין הרשומה הרפואית הדיגיטלית, באמצעות פלטפורמה המתממשקת עם המערכת הקיימת ומתמזגת בתוך תהליכי העבודה של הצוות המטפל. החיבור ההיברידי בין הרשומה הנרטיבית המוצעת לרשומה הרפואית מספק מידע מרובד מהמטופל, מסביבתו ומהצוות המטפל, המאפשר ליצור אנמנזה עשירה, הקשרית ומדויקת יותר.

בימים אלו מיכל מתחילה מחקר נוסף הבוחן צורות תיעוד אלטרנטיביות של מידע רפואי, במטרה לשרטט תשתית של מורפולוגיות לתיעוד סיפורים רפואיים. המחקר זכה במענק סדנברג למחקר ופיתוח לשנת 2020, בשותפות ד״ר תמר טאובר-פאוזנר.

מתוך דברי השופטים: ״הצעתן של פאוזנר וטאובר-פאוזנר מגלמת גישה רעננה למחקר יישומי חוצה דיסציפלינות ומחולל תהליכים חברתיים, שהמעצב משמש בהם מתווך וזרז. בימים של מגפה עולמית, שהפכה את הנתונים הרפואיים למרכז חיינו – הרלוונטיות שלה ברורה לכול.״