הנעה לפעולה לפעילות גופנית: עיצוב התנהגותי בתנאי אי ודאות

רקע: כ-60% ממקרי מוות בעולם צפויים להיגרם כתוצאה ממחלות אשר מושפעות מאורח החיים. על-פי הספרות, מאפיינים פסיכולוגיים אישיים עומדים בבסיס המסוגלות לניהול אורח חיים בריא (אח"ב). מטרות: מחקר זה ניסה לפענח גורמים לתופעת מסוגלות נמוכה לביצוע פעילות גופנית (פ"ג) ולהציע כלי התערבותי להנעה לביצוע פ"ג באוכלוסייה בוגרת (18+) בישראל; במקרה בוחן קיצון – מגפת הקורונה, הכולל עליה בשהות ובעבודה מהבית. שיטה: עבודת השדה התבססה על מחקר עיצוב משתף יישומי וכללה 13 ראיונות עומק חצי מובנים עם 8 מומחים.יות ועם 5 מידעניות.ים ושאלון מקוון כמותני-איכותני עם 35 מידעניות.ים. ממצאים עיקריים: זוהו גורמים מסייעים וחסמים המצויים על שלושה מנעדי התנהגות: א) מנעד יכולת שליטה באירועי החיים (locus of Control) הכולל חסם היעדר קשר זמין תומך מותאם אישית וחסם תליית האחריות לביצוע פ"ג בגורמים חיצוניים ליחיד.ה; ב) מנעד לכידות (Coherence) הכולל חסם 'אח"ב כעול יוצר מתח' וחסם קושי בארגון פעילויות יומיות; ג) מנעד תיעדוף פעילויות מתוך ראיה קצרה או ארוכת טווח, הכולל חסמי 'משיכה לנוחות של הרגע' ו'דחיינות'. מסקנות: עבור הצורך להתארגנות לשמירת בריאות עובדים.ות מהבית עקב הקורונה, אופיינה אפליקציה מבוססת AI המעודדת מפגשי פ"ג וירטואליים לבעלי.ות מסוגלות נמוכה להשגת ביצוע פ"ג סדירה ושינוי תפישת מסוגלות; וזאת על בסיס טריגרים לפעולה הכוללים הכרה במאפיינים אישיים, קשר אישי תומך, קשרי קהילה בלתי שיפוטיים, מענה על צרכים ייחודיים, המרצה ופידבק ושינוי התנהגות מדיד.

Keywords: COVID-19, behavioral design, physical activity, motivation, efficacy, health and fitness apps, mobile health, digital mental health interventions, smartphones