אוספים

לפעמים נראה שכל הדיסציפלינות המוכרות לנו עוסקות בשאלות זהות. אנו כמעצבים כמעט ולא מחדשים דבר בקורפוס שאלות המחקר. הפילוסוף וחוקרת הטבע, האסטרונומית והכלכלן, כולם שואלים שאלות זהות, כולן מנסות לפצח את אותו הסוד.
הפילוסוף בן המאה ה-18 ז'אן ז'אק רוסו שואל לאורך כל כתביו מה הוא "הטבעי" של האדם, האם התרבות והציוויליזציה היא תוצר של האדם הטבעי. רוסו מתאר אדם אותו הוא מכנה "הפרא האציל" - אדם נקי, טהור ופשוט, נקי מכל כבלי התרבות, הפרא המתנהג לפי רצונותיו וצרכיו בלבד, הוא יצר את דימוי הפרא האציל על מנת לחדד את המרחק בין המקום בו היה שרוי האדם בן תקופתו לבין מצבו "הטבעי". רוסו כותב "הכל טוב בהשאירנו את הדברים לידיו של הבורא; הכל מתקלקל בידיו של האדם."
בן לב, יצר כפיל דיגיטלי באמצעותו הוא שואל האם ניתן לשקף אלמנטים מתוך אישיותם של אנשים בטכנולוגיות של כפילים דיגיטליים, בן בודק האם יש משהו מאיתנו באווטרים שייצגו אותנו במרחב הוירטואלי.
ניצן חורגין מנסה לקשור מחדש את הקשר בין האדם לחקלאות בעזרת טכנולוגיה. ניצן מאמין שהקשר שלנו עם השדה או הפרדס הוא אלמנט בסיסי באישיותנו, והוא שואל האם ניתן לחבר את אנשי העיר לרוח השדה.
אבי קפלן שואל האם התקשורת הדיגיטלית יכולה להכיל מוטיבים אמפתיים על מנת לשמר בתוכה את אופי התקשורת האנושית "הטבעית".
טל ניסים חוקר האם הדרך בה אנו מביעים רגשות היא אוניברסלית "טבעית" או שכל תרבות ממציאה לעצמה סט הבעות ייחודי, ואם ניתן לאמן מכונה לקרוא את הבעות הפנים הללו על מנת לייצר מנעד רחב יותר של פרשנויות רגשיות.
תום רזניקוב חוקרת האם יש לאדם זהות סובייקטיבית אי שם בתוך הסביבה הטכנולוגית הפראית שתופסת חלק אדיר בנוכחות העכשווית שלנו.