אוספים

תחושות המצוקה שהביאה מגפת הקורונה הן נקודת המוצא של הפרויקטים באוסף זה. חמשת הפרויקטים מציגים מרחבים ווירטואליים או היברידיים (המשלבים את הפיזי והדיגיטלי) לקהלים שונים: לעובדים בחברה מסחרית, למטופלים במחלות כרוניות ולאוכלוסיות בסיכון גבוה. אסטרטגית, הם פועלים בצורה דומה: הם מותאמים גם לתקופות של מגפה כלל-עולמית, גם לחיי שגרה, וגם לכל מה שבין-לבין. במקום מצוקה זמנית שיש לפתור נקודתית, חמשת המעצבים רואים במגבלות פוטנציאל לעיצוב מחדש של החיים, פתח ליצירת תקשורת חיובית בין אנשים, המשרה ביטחון בריאותי, אישי וחברתי.

עדי אדליס יצרה מתודולוגיה לעיצוב מחדש של חלל העבודה הפתוח בחברות היי-טק כך שישמר את ערכיו המרכזיים – שיתוף פעולה, חדשנות וחיברות – וישמור על בריאות העובדים. המתודולוגיה כוללת, בין השאר, איפיון של "משרד קולבורציה", המשלב מיטבית בין עבודה מהבית לעבודה בחלל משותף. בין היתרונות: הפחתת עלויות שכירות על-ידי צמצום שטחי נדל"ן.

גדי ליסק בנה אפליקציה מבוססת בינה מלאכותית המעודדת מפגשי פעילות גופנית וירטואליים לשמירת בריאות עובדים.ות בתקופות של עבודה מהבית. האפליקציה מותאמת למאפיינים האישיים של המתעמלים.ות, עונה על צרכים ייחודיים, מעודדת מסוגלות, יוצרת קשרי קהילה ומעניקה פידבק מדיד.

ענת שפירא, שאובחנה במהלך הלימודים בסרטן השד, מציעה מודל להקמת מרפאה היברידית שתקנה רשת ביטחון טיפולית ורגשית למחלימים צעירים מסרטן. המרפאה כוללת תוכנית החלמה מותאמת אישית המיועדת לשיקום והשבת החיים למסלולם.

אוכלוסיית חולים אחרת קיבלה מענה בפרויקט של אדיבה ביגל פייזר. פייזר יצרה ממשק לטיפול בחולים במחלות מעי דלקתיות, שמרכז מידע אישי, עוקב אחר מדדים ומתזכר את החולה לגבי פרוצדורות עתידיות. בעת צורך, המטופלת מקבלת מענה ישיר מסייעת בינה מלאכותית, המקשרת בינה לבין לאחות אישית, המעניקה גם ליווי רגשי.

פרויקט נוסף הנדרש לתקשרות שבין מטופל ומטפל הוא של מיכל חן שכנאי. שכנאי מציעה פלטפורמה לתקשורת היברידית שמכילה בסיס נתונים הזמין לרופא וגם לחולה, המתוכנן לעדכון משותף של שני הצדדים בעתות חולי ובשגרה.